איך מנסחים השערות מחקר: סוגים, נוסחה ודוגמאות
איך מנסחים השערות מחקר לעבודה סמינריונית ולתזה - השערה מכוונת ולא מכוונת, השערת קשר, הבדל, אינטראקציה ותיווך, נוסחה לניסוח, הקשר בין ההשערה למבחן הסטטיסטי, ודוגמאות נכונות ושגויות.
חלק מהסדרה: איך כותבים פרק שיטה בעבודה אמפירית
ההשערות הן הציר של העבודה: הסקירה מובילה אליהן, השיטה בנויה כדי לבדוק אותן, ופרק הממצאים מסודר לפיהן. השערה מנוסחת היטב קובעת את המבחן הסטטיסטי עוד לפני שאספתם נתון אחד.
מה זו השערה טובה?
השערת מחקר היא טענה צפויה, ספציפית וניתנת לבדיקה על הקשר בין משתנים. היא:
- נובעת מהסקירה - יש לה בסיס בתאוריה או במחקרים קודמים.
- מציינת משתנים מדידים - כאלה שמופיעים בפרק הכלים.
- מציינת כיוון כשיש לו בסיס ("יותר", "פחות", "קשר חיובי").
- ניתנת להפרכה - אפשר לדמיין תוצאה שתסתור אותה.
הנוסחה
[משתנה א'] + [סוג הקשר/ההבדל + כיוון] + [משתנה ב'] + [באוכלוסייה/בתנאי]
- "יימצא קשר חיובי בין תמיכה חברתית לבין שביעות רצון מהלימודים בקרב סטודנטים בשנה א'."
- "סטודנטים שלמדו בשיטת תרגול אחזור ישיגו ציון גבוה יותר במבחן מסטודנטים שלמדו בקריאה חוזרת."
סוגי השערות - והמבחן שהן מכתיבות
| סוג | ניסוח לדוגמה | מבחן אופייני |
|---|---|---|
| קשר | יימצא קשר שלילי בין חרדה לציון | מתאם פירסון/ספירמן |
| הבדל בין 2 קבוצות | נשים ידווחו על רמת חרדה גבוהה יותר מגברים | מבחן t |
| הבדל בין 3+ קבוצות | יימצאו הבדלים בשחיקה בין שלוש מחלקות | ANOVA |
| ניבוי | תמיכה ומסוגלות ינבאו שביעות רצון | רגרסיה מרובה |
| מיתון (אינטראקציה) | הקשר בין לחץ לשחיקה יהיה חזק יותר בקרב בעלי תמיכה נמוכה | מיתון / ANOVA דו-כיווני |
| תיווך | דאגה תתווך את הקשר בין חרדה לציון | PROCESS |
| קשר בין משתנים קטגוריאליים | שיעור הנשירה יהיה שונה בין מסלולי הלימוד | חי בריבוע |
לא בטוחים איזה מבחן מתאים? ראו איך בוחרים מבחן סטטיסטי.
מכוונת או לא מכוונת?
- מכוונת (חד-צדדית בניסוח): "קשר חיובי", "גבוה יותר". כשהספרות מצביעה על כיוון - וזה המצב ברוב העבודות.
- לא מכוונת: "יימצא הבדל", "יימצא קשר". כשהספרות סותרת או חסרה. אז מומלץ לנסח שאלת מחקר במקום השערה: "האם קיים הבדל...".
השערות נכונות ושגויות
| ❌ | הבעיה | ✅ |
|---|---|---|
| "חרדה משפיעה על לימודים" | "משפיעה" על מה? איך מודדים "לימודים"? מחקר מתאמי לא מוכיח השפעה | "יימצא קשר שלילי בין חרדת מבחנים לבין ממוצע הציונים" |
| "המחקר יבדוק את הקשר בין..." | זו מטרה, לא השערה | "יימצא קשר חיובי בין..." |
| "סטודנטים מאושרים יותר מצליחים יותר וגם ישנים יותר" | שתי השערות באחת | פצלו להשערה 1 ו-2 |
| "לא יימצא הבדל..." | השערת אפס - בדרך כלל לא כותבים אותה | נסחו את ההשערה המחקרית, או שאלת מחקר |
איפה ואיך הן מופיעות
בסוף המבוא, אחרי הרציונל (איך כותבים מבוא ורציונל), ממוספרות: השערה 1, השערה 2... אחרי כל השערה אפשר משפט קצר שמזכיר על מה היא מבוססת. אותה מספור חוזר בפרק הממצאים - פסקה לכל השערה - ובדיון.
שאלות נפוצות
כמה השערות צריך בעבודה סמינריונית? בדרך כלל 2–4. יותר מזה מקשה על הניתוח והדיון.
מה ההבדל בין השערה לשאלת מחקר? השערה צופה תוצאה ("יימצא קשר חיובי"); שאלת מחקר שואלת בלי לצפות ("האם קיים קשר?"). משתמשים בשאלה כשאין בסיס לכיוון, ובמחקר איכותני.
ההשערה שלי לא אוששה - נכשלתי? לא. השערה שלא אוששה היא ממצא לגיטימי; מדווחים עליה בדיוק כמו על השערה שאוששה, ומסבירים בדיון. ראו איך כותבים פרק דיון.
אפשר לשנות השערה אחרי שראיתי את התוצאות? לא - זה נקרא HARKing (ניסוח השערות בדיעבד) ופוגע באמינות. ממצא לא צפוי מדווחים ככזה.
לא בטוחים שההשערות מתאימות לנתונים ולמבחנים? ספרו לנו על המחקר - נעבור על ההשערות ונתאים לכל אחת את הניתוח.
ספרו לנו מה צריך, ונחזור עם מומחה בשיטת מחקר ושאלונים והצעת מחיר.
עודכן לאחרונה: